L’amour et la Guerre

Cet article est tiré du site tshal.fr, publié le 21 Novembre 2013 et a été reporté par le célèbre site israélien Mako. J’ai été témoin de cet événement fort et il m’a semblé important de partager cette émotion immense. Retrouvez Élie sur israelpaths, posez vos questions, commentez, félicitez, réagissez… israelpaths c’est vous.

Emmanuel est médecin à l’armée. Elie quant à lui est combattant. Ils sont tous les deux frères et il y a un an, lors de l’Opération Pilier de Défense, leur soeur aînée se mariait. Se trouvant tous les deux au front ils ne pouvaient pas se rendre à la cérémonie. Découvrez le tournant qu’a finalement pris cette soirée si particulière et revivez l’histoire de ces deux soldats qui reflète l’atmosphère qui pesait sur le pays pendant l’opération.

 1001905_10152094567494638_1299873936_n

Emmanuel

L’Opération Pilier de Défense a marqué les esprits en raison de l’ambiance pesante qui régnait dans le pays et de la peur qui était palpable. Il y a un an, les sirènes retentissaient dans les villes du sud d’Israël mais pour la première fois depuis la guerre du Golf en 1991, les sirènes se sont propagées jusqu’à Tel-Aviv. Les miklats (abris) ont alors étés ré-ouverts dans la panique et la métropole a été plongé dans le silence et la frayeur durant plusieurs jours. Au delà de tout ça, il est important de garder en mémoire que chaque soldat de Tsahal avait des parents, des frères et soeurs, des cousins, des amis qui l’attendaient à la maison tremblant durant chaque seconde de l’Opération Pilier de Défense. Chaque soldat, chaque citoyen israélien a une histoire ou une anecdote à raconter sur cette opération.

148216_10151111207336971_1917229935_n

Elie

Le 4ème jour de l’opération, le 18 novembre, ne résonne avec rien d’autre que peur et anxiété pour la majorité des civils israéliens. Pour la famille Zrihen, c’est bien plus que ça. Alors que les deux frères Zrihen se préparent à la guerre à la frontière de Gaza, leur sœur aînée s’apprête à se marier. L’émotion est à son comble durant la journée des préparatifs, un mélange d’excitation, de bonheur mais aussi de tristesse et de déception à la pensée qu’Elie et Emmanuel ne pourraient être présents au mariage.

En effet, le matin-même, Emmanuel et Elie ont chacun envoyé un message disant qu’ils attendaient désormais l’ordre pour rentrer dans Gaza, qu’ils pensaient fort à toute la famille, qu’ils feraient attention à eux et qu’ils ne voulaient “entendre parler que de larmes de joies”. À cette époque, leur devoir était de protéger chacun des soldats et civils, mais leur désir était de se rendre à la cérémonie.

Tandis que les mariés et leurs proches étaient en route vers la salle, les radios annonçaient que des roquettes tombaient et que les sirènes se mirent à retentir au même moment. Très rapidement, chaque invité présent au mariage pris conscience du moment particulier auquel il assistait. Deux frères manquaient à l’appel, en plus de nombreux invités qui avaient été rappelés pour devoir de réserve.

“Ça ne se passera pas ce soir Emmanuel. Tu as 15 minutes pour trouver ton frère, prends les clés de ma voiture et rendez vous, toi et ton frère, au mariage de votre sœur. On se voit demain matin, félicitations”.

Ces simples mots du commandant de la base dans laquelle l’unité Nahal se trouvait ont rendu la soirée inoubliable pour la famille Zrihen.

Emmanuel, médecin du bataillon 931 de la brigade Nahal, se souvient : “sur le coup, je n’ai pas vraiment réalisé, je n’ai pas voulu partir et laisser mes soldats. Le rôle de mes soldats est de veiller sur Israël et ses civils, le mien est de veiller sur eux.” C’est après que ces derniers aient insisté que Emmanuel a rejoint son frère cadet pour prendre la route.

Parce qu’ils n’avaient pas leur téléphone avec eux, ils n’ont pas pu prévenir qu’ils arrivaient. C’est les visages peints et dans leurs uniformes verts kakis qu’Elie et Emmanuel sont arrivés vers 23 heures au mariage. L’effet de surprise a été immédiat. Une émotion indéfinissable parcouru alors la salle.

flou

Tsahal a été fondé dans le but de “protéger notre maison” et ceci reste la ligne de conduite des soldats encore aujourd’hui. Le service militaire étant si présent dans la vie de chaque israélien qu’il arrive fréquemment qu’un événement militaire se déroule en même temps qu’un événement familial incontournable pour l’un des soldats. C’est lorsque ces dilemmes se présentent que le côté “humain” de Tsahal se fait autant ressentir. L’histoire du capitaine Emmanuel et du sergent-chef Elie Zrihen en a été un parfait exemple.

Pour les dovrey ivrit, voici l’article de Mako: http://mobile.mako.co.il/pzm-israel-wars/operation-pillar-of-defense/Article-a29117c3f468241006.htm

החיילים שגרמו לכל אורחי האולם לבכות מהתרגשות

ביום הרביעי של מבצע עמוד ענן, שני אחים מחטיבת הנח »ל התכוננו ללחימה. באותו יום, אחותם אווה התכוננה לחתונה שלה. ואז המפקד הגיע עם הודעה: « יש לך 15 דקות למצוא את אחיך וללכת לחגוג עם אחותך »

בנובמבר שנה שעברה, מצב הרוח בישראל היה מתוח ומפוחד. זאת הייתה הפעם הראשונה מאז מלחמת המפרץ ב-1991 שהאזעקות ייללו בתל אביב כדי להזהיר מטילים, המקלטים התמלאו שוב, ובמשך כמה ימים העיר הייתה משותקת מפחד.

בעוד שבחדשות דיווחו על ירי מוגבר מאזור הרצועה, בישראל התכוננו לאפשרות של כניסה קרקעית לעזה. אלפי חיילי מילואים נקראו לבסיסם, ומשפחות ברחבי המדינה מצאו עצמן דואגות ליקיריהן, שאולי יצטרכו להיכנס לשם.

ביום הרביעי של המבצע, סמל ראשון אלי זריהן, וסגן עמנואל זריהן – שני אחים המשרתים בחטיבת הנח »ל – התכוננו למלחמה. באותו יום, אחותם אווה זריהן התכוננה להתחתן בתל אביב. המשפחה כולה הרגישה שמחה גדולה ואכזבה גם יחד, לאחר שהבינו שהאחים לא יוכלו להגיע לחתונה של אחותם.

אלי ועמנואל עשו את חובתם, אך הם מאוד רצו להיות עם משפחתם ולהשתתף בטקס. « זה קשה להתרכז במשימה כשאתה חושב על דברים אחרים », נזכר עמנואל. « זה כמו להיות בשני מקומות בו זמנית ». באותו בוקר, הם שלחו לאווה הודעה שאומרת שהם מחכים לפקודות להיכנס לעזה, שהם חושבים על המשפחה, ושהם מחכים לשמוע שבחתונה היו דמעות של שמחה בלבד.

הגיעו לחתונה ב-11 בלילה, עם המכונית של מפקד הבסיס

בינתיים, האורחים בחתונה החלו להתאסף – בזמן שברדיו הודיעו על טילים נוספים והאזעקות נשמעו מסביב. רגעים לאחר מכן, מפקד הבסיס הגיע לאלי עם הודעה חשובה. להפתעתו, המפקד הודיע לו שהוא לא נכנס לעזה, ושהוא יכול לעזוב את הבסיס כדי להצטרף לחגיגות המשפחה. « יש לך 15 דקות למצוא את אחיך », אמר לו המפקד. « קח את המפתחות למכונית שלי ולך לחגוג עם אחותך ».

אלי ועמנואל זרחן (צילום: אתר צה"ל)
במקום להיכנס לרצועת עזה, הגיעו לאולם החתונות
צילום׃ אתר צה »ל

« בהתחלה, לא רציתי לעזוב את החיילים שלי », אמר עמנואל, רופא בגדוד 931 של הנח »ל. « בזמן שהתפקיד שלהם הוא לשמור על ישראל ואזרחיה, התפקיד שלי הוא לשמור עליהם ». אבל החיילים התעקשו שעמנואל יצטרף לאחיו הקטן.

מכיוון שהטלפונים שלהם לא היו איתם (כחלק מההנחיות במהלך המבצע), האחים לא יכלו לספר למשפחה שלהם שהם מגיעים לחתונה. עם פנים הצבועות בצבעי הסוואה ולבושים במדים המאובקים מהשטח, אלי ועמנואל נכנסו לאולם החתונה בשעה 11 בלילה.

כל הנוכחים היו בהלם. שעות ספורות לאחר שהתכוננו לקרב, אלי ועמנואל היו מוקפים בחברים ומשפחה, וכולם בכו וחיבקו אותם – ואז כולם התחילו לרקוד.

Publicités

Une réflexion sur “L’amour et la Guerre

Répondre à Laurence Charbit Annuler la réponse.

Entrez vos coordonnées ci-dessous ou cliquez sur une icône pour vous connecter:

Logo WordPress.com

Vous commentez à l'aide de votre compte WordPress.com. Déconnexion /  Changer )

Photo Google+

Vous commentez à l'aide de votre compte Google+. Déconnexion /  Changer )

Image Twitter

Vous commentez à l'aide de votre compte Twitter. Déconnexion /  Changer )

Photo Facebook

Vous commentez à l'aide de votre compte Facebook. Déconnexion /  Changer )

w

Connexion à %s